Badge

פרשת אלטלנה - עדות נוכח

דף השער
תולדות החטיבה
מפקדי החטיבה
מבנה החטיבה
מצבת הנשק
מרחב החטיבה
קרבות החטיבה
אנדרטאות
יד לנופלים
עמותת אלכסנדרוני
הסיפור על טנטורה
פרשת אלטלנה
המנון אלכסנדרוני

מדי פעם עולה וצפה מחדש הפרשה האומללה הזאת ומדי עיסוק היא מקבלת שדרוג ושיכתוב היסטורי על ידי מעוניינים לצורך ניגוח פוליטי, ובמיוחד בימים אלה על רקע הפעילות להעלות את שרידי הספינה ממעמקי הים ולהנציחה.

אני כקצין מפקד על אחת המחלקות בגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני שפעל בחוף ויתקין מבקש להנציח עובדות ראייה ולא שמועות ושכתובים.

תפקידי בגדוד היה קצין מפקד מחלקת הסיירים הגדודית שכללה שתי כתות סיירים, כתת צלפים אחת ויחידת מודיעין שעסקה במפות רישום מודיעין והכנת שולחנות חול, לימים התמניתי לקצין המודיעין של הגדוד.

בפעולה זו של אלטלנה מוניתי למ"מ של מחלקה בפלוגה ב', ואשר מפקדה נפצע בקרב ערב ההפוגה בעת כיבוש קאקון שמול טול כארם.

בצהרי היום בו התקרבה הספינה לחוף ויתקין, נקראה קבוצת פקודות דחופה על ידי המג"ד בנץ פרידן, לימים מח"ט אלכסנדרוני, הקבוצה כללה את מפקדי הפלוגות, וקציני המודיעין, הקשר והרפואה. בישיבה זו נמסרה לנו פקודת המח"ט דן אבן לפעולה בחוף ויתקין לעצירת נחיתת הספינה ופריקת מטענה.

המג"ד הסביר את שיטת הפעולה והקצאת הכוחות כאשר שתי פלוגות מתוך חמשת פלוגות הגדוד לא תשתתפנה בפעולה, אלה היו הפלוגה המסייעת ופלוגת המטה פרט למחלקת הקשר ומחלקת הרפואה, מחלקת הסיירים לא נדרשה לפעולה וכך התמניתי למ"מ המחלקה בפלוגה ב' לצורך הפעולה הזאת.

פקודת המבצע שהוצגה לאחר פרק המודיעין הייתה דלהלן, ליצור שתי חגורות מצור סביב הספינה . פלוגה ג' תחסום את כל המעברים האפשריים לאזור כפר ויתקין לאורך הכביש מאזור בית ליד לכוון חדרה, אשר תהיה החגורה החיצונית כדי למנוע זרימת אנשים מן החוץ לכוון הספינה. פלוגות א' ו-ב' תיצורנה חגורה צמודה לאזור הנחיתה סביב מזח האבטיחים הנמצא צפונית לבית ינאי כדי למנוע הוצאת המטען של הספינה. הפקודות שניתנו בהדגשה ונחרצות רבה היו הוראת הפתיחה באש , אין לפתוח באש בכל מקרה, אלא אם הם יפתחו באש בעת ניסיון פריצת הטבעת, יש לאפשר לאנשים בלתי חמושים בלבד לצאת מהסגר מאחר ופי הידיעות יש עולים על הספינה. בשעת אחר הצהרים המוקדמות נערך מסדר גדודי לקראת היציאה בו הסביר המג"ד את הפקודה והצורך לביצועה. המג"ד פנה אל הגדוד והודיע שכל חייל שאינו שלם עם ביצוע הפקודה רשאי במקרה זה להשתחרר, אף חייל לא ניצל אפשרות זו.

עם רדת החשיכה החלה היציאה ליעדי הפלוגות. פלוגה א' ו- ב' יצאו במשאיות היחידה לישוב אביחיל דרך נתניה ובשעה תשע לערך התחלנו לנוע בשדרת מסע רגלי כשמחלקתי מובילה את המסע מתוקף היותי קצין הסיירים. בעת התקדמות הטור הופיעו על דרך העפר לכיוון דרום שתי משאיות עמוסות בנשים וגברים ובחולפם על פנינו הם צעקו לעבר החיילים קללות וכינו אותנו נאצים וזאת עוד בטרם היות אף חייל באזור החוף.

הכוח נכנס לבית ינאי מדרום והתפזר למנוחה לאחר המסע ולארוחת הערב.בהגיענו היו בתוך הכפר מספר זחלמי"ם של גדוד משה דיין כנראה שלאחר שעה לערך הם הסתלקו מהשטח.

בחצות לערך נערכנו ליציאה לאחר קבוצת פקודות וחלוקת גזרות. ערכתי מסדר למחלקתי לוודא את הציוד, אז פנה אלי אחד המכי"ם בשם ישי שיבובסקי ואמר לי: המפקד, אני מצטער אבל אני איני יכול להשתתף בפעולה מאחר ואני בית"רי מזיכרון יעקב, לימים הוא היה ראש המועצה המקומית בזיכרון, וגם חיילי לא יכולים, בבירור עימם היה לכל אחד תרוץ משלו לסירוב והיה לי ברור שהם הוסתו, הודעתי למ"פ, ולאחר התייעצות עם המג"ד נקראה המשטרה הצבאית שעצרה את כל הכתה ומפקדה ומחלקתי יצאה לפעולה חסרת כתה אחת.

פלוגה א' התמקמה על הצוק מול הספינה ופלוגה ב' תפשה עמדות מול מזח האבטיחים כ250 מטרים מקו המים, באזור הזה נמצא כיום מרכז מסחרי "אם הדרך". הפלוגה נפרסה בין השעות 2-3 בלילה לכוון נחל אלכסנדר כאשר מחלקתי במרכז מול המזח,היחידה התחפרה בדיונה וחיכינו לבוקר, עם אור יום התרומם אחד מחיילי לחילוץ עצמותיו כאשר לפתע פרץ ירי מטורף מכיוון החוף והחייל כ"ץ משה חיים נורה בצווארו ונהרג במקום, חיילי השיבו אש וגם לוחמי פלוגה א', האש נמשכה כ 10 דקות ואז חדלה האש משני הצדדים.

הלוחם ההרוג כ"ץ משה חיים פונה לאחור ונקבר בבית העלמין הצבאי של כפר ויתקין.

ההפוגה נמשכה כל הבוקר ובשעות הצהרים לערך הפליגה הספינה ללב ים כאשר על החוף נותרו אנשים רבים וכמות גדולה של ארגזים.

בשעות אחה"צ המוקדמות הוחלפנו על ידי יחידה אחרת ואנו פנינו לתוך מרכז כפר ויתקין, במקום הוקמה מכלאה אליה הובאו האנשים שנותרו על החוף לאחר הפלגת הספינה.

במקום התחוללה טרגדיה למול עיניי הנדהמות. בתוך המכלאה הייתה בחורה שזיהתה את אחיה החייל בגדוד ששמר על המכלאה והחלה מערכת קללות ונאצות שהיה מחריד עד אשר הועבר החייל הרחק מהמכלאה.

לסכום שתי הערות שולייים:

  • עם סיום ההפוגה חזרנו לקרבות ובאותה עת נערך גם משפטם של הסרבנים, אז נבצר ממני לבא ולהעיד במשפטם, ונדרשתי לתת עדות בכתב. מסמך זה נמצא היום בארכיון צה"ל. עד היום איני יודע מה היה גזר דינם.
  • לימים הוכן סרט בשם "אלטלנה'', צוות ההסרטה והבמאית ראיינו אותי בביתי במשך מספר שעות על האירוע בחוף ויתקין, אף הוזמנתי להקרנת הסרט בסינמטק בתל אביב, והתכבדתי לשבת בשורה שבה ישב ראש הממשלה יצחק שמיר ולתדהמתי כי רבה. שום דבר וזכר מהראיון איתי לא הופיע בסרט, ברור היה לי שעדותי לא תאמה לשכתוב ההיסטוריה עם עלות הליכוד לשלטון.

נכתב ע"י אלי דובדבני, סא"ל בדימוס, מ.א 30233, 29 בספטמבר 2011


Gun Valid XHTML 1.0! Valid CSS!