מבצע נמל – פתיחת הכביש לחיפה

עם שחרור חיפה, יציאת ערביי קיסריה וניתוק הכפרים הערביים השוכנים לאורך כביש זיכרון יעקב, לא נותר לאויב אלא בסיס אחד בכפרים אלה. בסיס אחד, כדי לקיים את הקשר החיצוני, היה בדרך הים והוא הכפר טנטורה ששכן לחוף הים, צפונית – מערבית לזיכרון יעקב.

לא ייפלא, אפוא, שעד מהרה הפך הכפר לבסיס הספקה ראשי לכל כפרי הסביבה. צי של עשרות סירות וספינות קטנות קיים קשר קבוע עם לבנון והשיט לטנטורה אספקה, נשק וציוד והוציא עימו ללבנון פליטים בורחים.

כתוצאה מהספקה זו, גברה הטרדת התחבורה היהודית בכביש תל אביב – חיפה על ידי כפרי "המשולש הקטן", עד כדי חסימת הכביש לחלוטין בידי הפורעים . חשיבות טנטורה היתה ביכולתה לשמר את תנופת ההטרדות הערביות על התחבורה היהודית בין תל אביב לחיפה. מיקום בסיס אויב זה בתוך שטחנו, היה חמור משניתן היה להשלים עמו.

ניסיונות המשא ומתן עם הכפריים על כניעה, מו"ם שנוהל על ידי אחד מאנשי ההגנה בזיכרון יעקב, שהיה בקשרים קרובים עם נכבדי הכפר בטרם פרוץ המלחמה.

המשא ומתן נכשל בגלל התנגדות צעירי הכפר והזרים שהיו בו, שלא כפי שקרה בפוריידיס וג'יסר–א-זרקא, שבהם הסכימו התושבים להיכנע.

לאור כשלון המו"ם, הוחלט לכבוש הכפר ולטהר את חוף הים מכוחות האויב.

לפי המודיעין שהיה בידי כוחותינו, היו בכפר כ- 300 לוחמים, מצוידים ב- 100 רובים לערך, כמה עשרות אקדחים ותתי-מקלע, מספר מרגמות “3 ותותח בופורס 40 מילימטר (לידיעה זו לא היה אישור ברור). בראש הלוחמים היו כנראה ארבעה אנגלים, עריקי הצבא הבריטי, ערבים עריקי המשטרה ומספר לוחמים מוסלמים בוסניים.

המשימה הוטלה על גדוד 33 בחטיבת אלכסנדרוני. נערך סיור מוקדם של המפקדים, באמצעות מסע ברכבת מחדרה לעתלית. הרכבת עדיין פעלה בחסות הבריטים שהחזיקו בשטח נמל חיפה. לבקשת מפקד הסיור, האטה הרכבת ליד טנטורה כדי לקבל מושג רחב יותר, בעצירת הרכבת בתחנת זיכרון יעקב, תקף אותה מטוס מצרי שהחטיאה. בדיעבד הסתבר שהמודיעין היה מדויק למדי.

לאור המודיעין והסיור, הוחלט על דרך הפעולה:
התקפה בשני צירים עיקריים – פלוגה א' תנוע צפונה, תחצה את המסילה, תתפצל לשלושה ראשים ותתקוף בו זמנית את חורבות אל – בורג' על חוף הים, את "המזגגה" (בית החרושת לזכוכית שהקים הברון רוטשילד) ואת הכפר מצפון ומזרח. פלוגה ג' תנוע מתחנת הרכבת בזיכרון, בין המסילה וחוף הים ותתקוף מדרום. כוח מפלוגה ב' יתקוף את בית הספר שעל הגבעה השולטת על הכפר ממזרח. יתר הכוח מפלוגה ב' ישמש ככוח עתודה. פלוגת הנשק המסייע תפתח באש מרגמות ומק"בים למטרות סיוע שנקבעו, ויחידה של חיל הים תחסום מצד הים את בריחת האויב. מועד הפעולה נקבע ליום ה- 23.5.48, אחרי חצות. התנועה ליעד תחל בחצות ושעת ה- ש' תקבע עם התייצבות הכוחות בנקודת ההסתערות.

התנועה ליעד החלה כמתוכנן, אולם פלוגה א' נתגלתה עם חציית מסילת הברזל ואז ניתנה הפקודה לשאר הכוחות להסתער. הפעולה התנהלה כמתוכנן, למרות אש צלפים מיומנת ומדויקת מרכס הגבעות המזרחי שהאטו את תנועת הכוח. לאחר קרב כבד מבית לבית ובשימוש נרחב ברימוני יד וחיסול כ- 10 צלפים, תם הקרב בשעה 08:00 לערך. הכוחות נערכו להגנה היקפית, יחידות עסקו באיסוף נשק ובריכוז הגברים לצורך תחקיר וזיהוי והעברתם יחד עם שאר התושבים, למקומות אחרים שעליהם הוחלט ונעשה על ידי רשויות ויחידות אחרות.

לאויב היו כ- 70 הרוגים.

בקרב על כיבוש טנטורה נפלו 14 לוחמים. אחד הלוחמים היה מחיל הים.